שמן הזית שלנו הינו שמן בכבישה קרה (עד 37 מעלות), אשר רמת החומציות שלו איננה עולה על 0.8% (כתית מעולה).
כדי לשמור שרמת החומציות תהיה נמוכה, יש להקפיד על כל שלבי הגידול והיצור:
• גידול נכון ושמירת הפרי מנגיעות זבוב הזית.
• מסיק (ע"י מנערת) במועד הנכון בו הפרי נמצא במחצית הבשלתו, אז צבעו סגלגל ירקרק. המסיק בשלב זה מבטיח טעם וארומה פירותית לשמן.
• הובלה מהירה של הזיתים לבית הבד (עד 12 שעות ממועד הניעור).
• הקפדה על ניקיון בית הבד.
• אחסון מבוקר של השמן ומכירה באריזות אטומות לאור.
בחווה אנו מגדלים 6 זנים של זיתים, הן להפקת שמן והן לכבישת זיתים למאכל במסורת ביתית.
ברנע - זן ישראלי, בעל יבול רב, טעמו עדין ומרקם השמן שלו דליל מעט.
פישולין - זן שמקורו בצרפת, מתאים מאוד לתנאי המדבר שבנגב, טעמו מריר ומרקמו סמיך.
נבאלי מוחסאן - זן כנעני מקורי, מתאים מאוד לגידול בנגב, טעמו של השמן מתוק ועדין ומרקמו סמיך מאוד.
לצ'ינו - זן שמקורו באיטליה, טעמו עדין ומרקמו סמיך.
פרונטויו - זן שמקורו באיטליה, טעמו עדין ומרקמו סמיך.
סורי - זית כנעני מקורי (מוצאו מהעיר הלבנונית "צור" ושמו המקורי היה "צורי" אך שובש עם השנים ל"סורי"), הזן מתאים מאוד לגידול בנגב, טעמו חריף ומריר, מרקמו סמיך.
• בענף קיימים זיופים רבים - בדיקה ביתית פשוטה יכולה להראות, האם השמן זויף על ידי ערבוב עם שמנים צמחיים אחרים. יש לשים את השמן במקרר (לא במקפיא) ולראות אם לאחר כ-36 שעות השמן נקרש וקיבל גוון לבן ומרקם גבישי. אם לא - סימן שהשמן מזויף.
• יש להקפיד לקנות שמן שארוז באריזה המכבדת את עצמה. בקבוק ממוחזר של קולה הוא הבחירה הגרועה ביותר לשמן, משום שכל פלסטיק גורם לחמצון השמן, וכל אריזה שאינה פח אטום או זכוכית ירוקה אטומה מאפשרת לקרני האור לחדור ולפגוע אף הן בשמן.
• עדיף לקנות תמיד מחקלאי קטן ויצרן שמן מקומי בארץ, מאשר שמן ממשווק גדול שיוצר בחו"ל ורק מולא בארץ. כך גם עוזרים לחקלאים בארץ וגם נהנים משמן בעל טעמים חזקים יותר המתאימים לחיך הישראלי.